אלי לא מפחד משום דבר, יש לו ג'וקר בכיס. לא אכפת לו מה יהיה
ומה יקרה, תמיד יש לו את הג'וקר בכיס. זה ג'וקר מיוחד, ככה
אפילו כשהמחנכת, היועצת וגם אימא שלו נסגרו בחדר של המנהלת
וחשבו אולי להשאיר אותו כיתה, הוא לא דאג, כי היה לו את הג'וקר
בכיס, אבל הוא שומר אותו למקרה קשה באמת. בסוף, מזל, הוא לא
היה צריך להשתמש בו, כי אימא שלו שכנעה אותם שזה חשוב שהוא
ימשיך עם השכבת גיל שלו, בעיקר עכשיו אחרי מה שהיה. ולו באמת
שלא היה לו אכפת, אז הוא המשיך. העיקר שהוא שומר על הג'וקר
בכיס, למקרים קשים.
במהלך הזמן היו מיקרים רבים שאלי חשב שאולי זה הזמן להשתמש
בג'וקר, אבל תמיד הוא התאפק ואיכשהו הסתדר בלי שהצטרך להשתמש
בו. הוא לא ידע את זה לוודאות אבל הייתה לו הרגשה שזה חד פעמי.
רק פעם אחת ויחידה הג'וקר יציל אותו, אז הוא שמר עליו טוב טוב
ולכל מקום תמיד הלך עם הג'וקר בכיס.
הייתה פעם אחת שהוא כמעט שלף את הג'וקר, כשארז הילד של השכנים
לקח לו את הדס, היפיפייה של השכבה. בדרך מבית ספר הם עברו לי
הקן של התנועה מאחורי המתנ"ס ושם ליד איפה שהוא נפל פעם עם
האופניים אבל היה לו את הכוח ללכת כל הדרך חזרה הביתה עם
האופניים השבורים ביד, היה לו את האומץ לבקש ממנה חברות, אבל
היא רק צחקה ואמרה שהיא כבר חברה של ארז והיא לא יכולה להיות
חברה של שני אנשים. ארז ידע שהוא הולך לבקש ממנה חברות, אז
באותו הרגע, הוא ממש ממש התאפק לא לשלוף את הג'וקר ובדיעבד הוא
שמח שהוא לא עשה את זה כי היא לא הייתה שווה לבזבז עליה את
הג'וקר.
בערב, לפני שהוא הולך לישון, הוא מתכסה בשמיכת פוך הגדולה ועם
פנס הוא מסתכל על הג'וקר. שומר אותו מכל משמר. את הג'וקר הוא
קיבל מאבא שלו לפני התאונה במפעל, בדיוק שבוע לפני שהוא נהרג.
הם ישבו על המדרגות בכניסה לבניין, ושיחקו מלחמה. הג'וקר הוא
הסביר לו, כשהוא נתן לו אותו לפני שהלך, תמיד ישמור עליך וכל
פעם שתרגיש שאתה הולך ומסתבך, תמיד תזכור שיש לך את הג'וקר
ואתה יכול להשתמש בו, הוא יציל אותך. באותו הזמן, אלי היה
מסתבך המון, בעיקר עם העץ והתפוחים של השכנים. אבל תשמור עליו
ותשתמש בו רק במקרה שהוא מספיק חשוב, אז תשלוף את הג'וקר הזה
ששומר עליך והכול יסתדר.
1.
כשהוא ישב בבית החולים מחוץ לחדר של אימא וסבא וסבתא באו לאסוף
אותו, הוא ידע שזה הזמן לשלוף את הג'וקר. אז כשהם ישבו מסביב
לשולחן בערב וסבתא עמדה להסביר לו, הוא רק חיכה שהיא תסיים כדי
להפתיע אותה ואיך שהיא סיימה לדבר, הוא קם ושלף מהכיס של
הג'ינס את הג'וקר ושם אותו על השולחן בתנועת ניצחון וכל הגוף
שלו רעד, אבל שום דבר לא קרה, זה סתם קלף של ג'וקר מחפיסת
קלפים ישנה.
1.1
עד היום הוא לא יודע אם זה בגלל הג'וקר או לא, אבל אימא שלו
אמנם עוד לא לגמרי התאוששה מהניתוח, אבל היא חזרה הביתה והיא
שוב דואגת לאנשים בטלנובלות בצהריים.
2.
הוא קצת היה בשוק כשהוא סוף סוף החליט שהגיע הזמן להשתמש
בג'וקר. הוא עד עכשיו לא יודע אם הוא ממש עשה את זה במודע, או
בטעות או אולי הוא התכוון אבל בלי כוונה, כי איזה עוד חייל
אידיוט מסתובב עם קלף של ג'וקר בכיס הקטן של הדגמ"ח. אבל אחרי
שבאדיר הגשש הבדווי ניפגע באבי העורקים בירך ואיבד מלא דם והם
היו סגורים בעמדה ושמעו את הכדורים דופקים על המיגון, הוא
הוציא את החוסם עורקים ואיתו יצא מהכיס גם הג'וקר, אחרי שדאג
לבאדיר השתרר לפתע שקט מקפיא, בנצי הרים את הראש מעל לבטונייה
ואף קול לא נשמע . אח"כ הם שמעו את השיירה של המח"ט מתקרבת.
2.1
הוא קצת היה בשוק כשהוא סוף סוף החליט שהגיע הזמן להשתמש
בג'וקר. הוא עד עכשיו לא יודע אם הוא ממש עשה את זה במודע, או
בטעות או אולי הוא התכוון אבל בלי כוונה, כי איזה עוד חייל
אידיוט מסתובב עם קלף של ג'וקר בכיס הקטן של הדגמ"ח. איך
שהג'וקר יצא, הוא מיד לקח את המא"גואמר לחברה, 'שבו שבו בשקט,
אני כבר אטפל בהם', והפעמונים שעל הכובע המצחיק שלו צלצלו
כשהוא דרך אותו ביד אחת. כולם כולל אלי היו בהלם, לא הוציאו
הגה מהפה. הג'וקר טפח לאלי על השכם, נתן קריצה והסתער על הבתים
ממול כשהוא יורה לכל הכיוונים. ופוגע. אחרי שהם חזרו כבר לבסיס
ופינו את באדיר, אלי סיפר שאפילו הוא לא ידע שהג'וקר הזה בכלל
עובד, וחשב שזה סתם איזה קלף שאבא שלו הביא לו.
3.
עכשיו כשהילדים שלו כבר מזמן עזבו את הבית ואלי נשאר עם אשתו
והחצר הגדולה, הוא מסתובב בסיפוק בין שיחי הורדים מאחורה וחושב
על כל מה שהספיק לעשות בחיים, על המשפחה הגדולה, על ההצלחות
וההחלטות שקיבל. איך תמיד עמד בפיתוי ולא השתמש בג'וקר. הוא
מוציא אותו מהכיס, סתם קלף דהוי ומקומט מחפיסת קלפים ישנה, אבל
הוא עדיין מסתובב איתו בכיס, כמו קמע מארץ רחוקה, פעם הוא
האמין שבאמת הוא היה יכול לעזור לו ומי יודע, אולי הוא באמת
עזר. הוא חושב שאולי בעצם לזה אבא התכוון. אולי הוא ייתן אותו
עכשיו לנכד שלו אריק וככה תתחיל מסורת, בסופו של דבר זה הביא
לו מזל טוב. הוא מחייך ומחזיר את הג'וקר לכיס, כבר מהחצר אפשר
להריח את הריח של הבצל מטגן מהמטבח.
X
בחרו את הסוף המתאים לכם, כי אני לא ממש הצלחתי לבחור את הסוף
המתאים. 1 ו - 2 הם די דומים, למרות של - 1 ניתן להוסיף גם את
1.1 שהופך אותו לאופטימי יותר, למי שמעדיף סוף טוב. 2.1 הוא
סיום סוראליסטי מצחיק, שאני לא בטוח שמתאים לסיפור. 3 הוא סיום
שונה לגמרי. נראה לי ש -1 ו -1.1 הם הכי טובים, אבל גם 3 לא
רע.
כנען 15.10.2003
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.