לא חסר לך כלום,
את יודעת
אבל היא עדיין שם,
נוכחותה לא גורעת
מכל הטוב את מוצאת
את הרע,
מחפשת עתיקות
בתוך המערה
ורק כשקצת עצוב,
אפשר אז לכתוב באמת
ובמקום לשבת לך ולבכות,
את מייד לוקחת איזה עט
והוא עדיין כתמול שלשום,
עדיין אוהב
ממש כחלום
אבל את שוב בוחרת
להציץ ולשאול,
על עינייני העבר
מתעקשת ליפול
אך אם רק תרצי,
תוכלי להפסיק
להיות שם למטה
ועל עצמך להעיק |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.