|
הייאוש כבר לא מעבר לפינה
הוא זורם בתוך העורקים
וכבר אין סיבה לקום מהמיטה
אולי רק כדי להביא עוד קצת ממתקים
דיכאון זה כבר לא מילה גסה
זאת המציאות
אף אחד לא יודע למה
ואף אחד גם לא לוקח אחריות
נלחמים במלחמה שאין לה שם
מחפשים עבודה שתשתלם
התור תמיד ממשיך להתקדם
"אנחנו היינו פה לפניהם"
בקרוב כבר לא נוכל להתעלם
בקרוב כולנו נעלם
המציאות כבר לא טופחת על השכם
היא נותנת אגרוף בפנים
וחדשות רעות זה כבר מזמן עניין של זמן
כולנו חלולים לגמרי מבפנים
רגשות זה כבר מזמן לא אנחנו
אולי רק בכדורגל
לפחות שם יש לנו השפעה
ואמונה אמיתית בדגל
נלחמים במלחמה שלא נתנו לה שם
שובתים בעוד שביתה שתיגמר בעוד הסכם
חוזרים לכיכר כדי לזכור מי אשם
חזון אחרית הימים עומד להתגשם
ואנחנו תקועים במדינה שכבר לא תתרומם
מחכים לרגע שהכל יסתיים. |
|
|
שאל אותי
הפסיכולוג: "ומה
אתה חושב כשאתה
רואה את הארובה
של רידינג?"
קפצתי, הפכתי את
השולחן: "לא
רוצה קורס טיס,
יא סוטה, יא
מלטף ילדים
קטנים"
ג'קי נסים,
"מטוראי עד
רב"ט: לעולם
טבח", הוצאת
מערכות בע"מ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.