שי מונה / נכלם ומשתאה |
זכות ונזקקות למגעים
לרחש של חיבור חטוף, קלוש, נחבא
והירוק שנעצם בתוך תוכי חובק
את יגוני את יגונך.
בעצם נעצם גם הריגוש
גדל ומתאדר ומתפלא
על הירוק, על החתול, על הזכות שנאספת
כשיבולת אל גופנו
פוצעת
מתפוצצת
ובידנו מותירה רק עצב זך
נכלם ומשתאה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|