בדיחרוז

אל בר ידוע שבלב העיר,
לשתות נככנס לו, בחור צעיר.

מייד התיישב ליד הדלפק,
עשרים בירות הוא שם דפק.

יצא מתנדנד, שיכור כולו,
לא מבחין מימינו לשמאלו.

אחד הומו, בחוץ לו חיכה.
ועל השיכור עשה חגיגה.

בליל המחר, אל הבר הוא שב.
שלושים בירות-גמר עכשיו.

בדרך הביתה, הוא שוב מתנדנד.
עושה צעד אחד ומועד.

ההומו שלנו ללא רחמנות,
מנצל שוב כל הזדמנות.

וכך זה נמשך במשך שבוע,
אותו הספור באפן קבוע

אז כחוש, עם פרצוף דואג,
תן לי ויסקי-אומר למוזג...

ויסקי?? שואל המוזג  בתמיה?
אולי לא הבין? טעות בשמיעה?

בחורנו משיב, זה לא יאומן,
אחרי הבירות, לי כואב הישבן!!