|
הייתי שם
בעונג השקט
בתכלת השחק
בזיו הגלים
תחת כפות תמרים
התבוננתי
חגיגי
מסתורי
זקוף ומפואר
אלפי אורות ראיתי
חיבקתי נוף בעיניי.
בבואתי בים נשקפה כמראה
הלמות לבי בשאון ים התמזגה
משלתי שם בתכלת על
עיטרתי ים בשפע ריחות
כשפתי רוחות אל אוהבות.
שם נשמתי ליבלבה
מעללי נרהבו
פיזזה שלהבתי
בעוז, למושא נפשי...
הייתי שם... |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.