יושב הוא על כיסא רם
בוחן בודק את העולם
שיתחלף או ישאר שם
גם ככה לא נסתפק אף-פעם

נולד לתוך גבולות, דרכי צרה כעיני
וידיי אינן מוצאות שימוש, ומה רוצים ממני?
וחי אתה חייך, חיי חתימה ונייר
אומרים לך מה אתה, וככה אתה נישאר

ואיך זה שלא טוב, וכולם מחפשים את האור
אולי נרצח את העני, ונכלא את השיכור
אולי נאנוס את החלש, שישכח שיש מחר
ואז הכל יהיה טוב, גם ככה אין מוסר

ונגיד זה מה שיש, החוק הוא המצפון
אני רואה מה שמולי, והכל טוב ונכון
אז מה אם יום אחד יבוא, וזה אני שארצח
שאני ברכבות משא, והאויר כבר לא כה צח
או אז נבין שטעינו והחוק לא אלוהים
רק ביום שבוא נאכל את החרא שבישלנו
נתעורר ונראה שאנחנו כבר מתים

חיו אחים חיו, הבינו אויב אינו דבר מוסכם
אתה מוגבל בגלל מולדתך, זו בשבילה אתה נילחם
חיים של אור ירח ושבילים שבין צמחים
ביום תפתח את העניים, תחיה חיים חופשיים

אנרכיה 21 ספטמבר 2003 04:22