כאשר ענני הרעמים מתאספים מתוך ההתהום
ברקים יחרישוך.
הלוואי והייתי יכולה לאהוב אותך,
זה הרי יכול היה להיות פשוט נכון.
כל כך נכון, ואמיתי ומוחשי.
שתיגע ואז תסתכל בתדהמה ילדותית
כיצד סביבנו האוויר כחול.
אבל אני לא מצליחה, לא יכולה.
לעת עתה הריחוק מקרב אותך אלי,
משלח געגועים מכווצי שרירים בלבי,
כאילו נמצאת בדרך נס בין עפעפיי לאישון
הסערה המרוכזת
ואתה מחזיק בי מבפנים, במעין
אדישות מאולצת
וידיך בוערות מחומי,
הרוצה להינמס בין ידיך
אך לא יכול.
לעזאזל!
לא יכולה.