[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמוקאטה עכשיו
/
צעיר לנצח

לילה. אני הולך לישון. שוכב לישון וברקע מתנגן "WHO WANTS TO
LIVE FOREVER" של קווין עם הקול הנהדר של פרדי מרקורי.
אני נרדם תוך כדי השיר הנפלא הזה. חלום מוזר מכה בי.
אני חולם שאני הולך ברחוב. הרחוב ריק מאנשים וניתן לשמוע את
צלילי השקט. הרחוב בוהק מלובן בגלל אורות ניאון שמהבהבים.
ברחוב בגודל כזה אמורים להיות בדרך כלל יותר מעשרת אלפים אנשים
אבל נדמה כאילו כולם הלכו לאיזה מופע איחוד של הביטלס עם ג'ון
לנון. מוזר. אני מרגיש כאילו ימים מוזרים הגיעו אלי.
אני ממשיך ללכת ברחוב ונראה כאילו אין לו סוף.
לפתע מאי שם נשמע קול נפלא של ילדה . אני ממשיך ללכת בקצב
מהיר, מחפש מהיכן בוקע הקול ומבחין שהקול הוא של ג'ניס ג'ופלין
ושהוא בוקע מפאב שכונתי בשם "וויסקי באר". דרך החלונות של הפאב
ראיתי את ג'ניס ג'ופלין בתור ילדה קטנה שרה על במה.
באתי להיכנס לפאב ובדיוק אז הקול דעך ונעלם, מוקדם מדי. נכנסתי
לפאב אבל הוא היה ריק ושקט ולא מצאתי את ג'ניס ג'ופלין.
לא הבנתי מה קורה. יצאתי מהפאב ותהיתי לאן ללכת עכשיו.
מחוץ לפאב היה שלט שלא שמתי לב אליו בפעם הראשונה ובשלט היה
רשום: "זה הסוף, חברי היחיד. הסוף".
בעוד אני תוהה מה המשמעות מאחורי נראתה דמות שנראתה בדיוק כמו
אלויס פרסלי.
לא האמנתי והסתובבתי לראות אם זה באמת היה המלך אבל גם הוא
נעלם מוקדם מדי. המשכתי ללכת והיה שם בית קולנוע בשם "צעיר
לנצח" שהציג שם איזה סרט של ריבר פיניקס. לא היה
שם כרטיסן או סדרנים. נכנסתי לאולם והוא היה ריק.
התחלתי לראות את הסרט ,אבל באמצע היתה הפסקה והסרט לא המשיך
יותר, פשוט הפסיק באמצע. יצאתי מהבית קולנוע ונתקלתי (תרתי
משמע) בבאדי הולי בכבודו ובעצמו. באדי הולי התרסק לקרקע
מההיתקלות שלנו ואני לא יכלתי להסיר את החיוך מהפרצוף.
לא בגלל הנפילה שלו אלא בגלל שסוף סוף מישהו יוכל לספר לי מה
זה המקום הזה. שאלתי אותו: "תגיד, באדי, מה זה המקום הזה?"
הוא חייך ואמר לי: " דווקא ממך ציפיתי שתבין, המקום הזה
הוא..."
ואז התעוררתי באמצע החלום כי מישהו קרא לי.
פתחתי את העיניים לראות מי מעיר אותי באמצע החלום המוזר הזה
וראיתי שזה ג'ימי הנדריקס. עם חיוך מטומטם על הפרצוף, סיגריה
בפה ומחזיק בגיטרה. אמרתי לו: "ג'ימי, מה אתה רוצה לעזאזל?"
והוא ענה לי: "מוריסון, למה אתה כל כך עצבני? אתה ישן כל היום.
בוא נלך לנגן קצת". כל היום אני ישן? מלמלתי משהו על זה שמאז
שג'רי גרסייה הגיע לגן עדן אי אפשר לישון פה יותר.
הנדריקס המשיך לנדנד שאני אקום ונלך לנגן ושקוביין מחכה לנו.
לא היה לי כוח לקום אבל אני לא אצליח להירדם שוב ממילא.
מלמלתי לעברו "לך לגיהנום" וקמתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האם מי שכותב את
הסלוגן הוא זה
ששם את תגובת
המערכת?




עוד ילדה
מבולבלת


תגובת מערכת:
לא. תבואי פעם
ואני אסביר לך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/5/01 11:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמוקאטה עכשיו

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה