|
את זוכרת?
את הרגעים שחיינו
כעת נותרו לי
הזיכרונות והפחד
נשקי אותי לפני שאמות
העבר סוגר עליי
וגופי עייף
הצטרפי אליי
תקני עוול ישן
הירדמי איתי כאן,
במיטת בית החולים.
השנים בהן נדדת ממני
סוגרות בינינו כמו וילון אפל
אבל עודני רואה בעינייך
את אהבתנו
נשקי אותי לפני שאמות
אשכח מהבדידות
בשעתי האחרונה. |
|
|
סלוגני, סלוגנך,
סולגננו,
סלוגנו,
סלוגנה.
רחל המורה ללשון
מעודדת
יצירתיות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.