יותר מהכל הוא אהב את האות ץ. היתה לו סימפטיה גם ל-ף ו-ך,
אבל ץ היתה אהבת חייו. הוא זכר את אותם ימים עליזים בכיתה א'
שבו הוא למד לראשונה על האות הארוכה, הסקסית, שמתפצלת לשניים
ומסתיימת לה באלגנטיות עם סימון שמנמן לאחד מהצדדים, תלוי
בגופן. הוא היה יכול פשוט להסתכל שעות על ץ בפונט TIMES NEW
ROMAN גודל 48 ולשכוח מהכל. הוא נהג לכתוב שירים בחרוזים, כשכל
משפט כמובן מסתיים עם ץ. הוא אפילו ספר כמה ץ יש בתנ"ך ואת
המספר הוא קיבע על דלת חדרו בדבק מגע.
כשהגיע יוסי לגיל 10 לקחה אותו אמו לפסיכיאטר שיבדוק מה לא
בסדר עם הילד שבמקום לשחק עם חבריו בשכונה הוא עושה
פוטומונטאז'ים של האות ץ וסוגד אפיים כל יום בשעה 5:30 (שעון
ישראל) לץ גדולה במיוחד שבנה מעץ אלון ותלה בחדרו על הקיר
הנגדי לחלון כך שכל בוקר בדיוק בשעה זו היתה השמש שולחת קרניים
ראשונות על אות העץ החלקה. הרופא אמר שהכל בסדר עם יוסי, וזה
בסה"כ דרך ההתמודדות שלו עם אירועים מעברו בתור ילד. אמו,
שכדרך אגב רוששה מ400 שקל שהיו בכיסה בשביל לקבל עצה חכמה זו,
נאלצה להשלים עם המצב המוזר שאליו נקלע הילד.
שלוש שנים חלפו, ויוסי הגיע לגיל 13, ואיתו הגיעה הבר מצווה.
כאן למעשה הבינו הוריו שמשהו לא בסדר כאשר יוסי התעקש שבהזמנות
לאירוע הבר מצווה ייכתב "בר מץווה" ובמקום 13 נרות יודלקו 26
(הערת המחבר: המספר הסידורי של ץ בלוח הא"ב כשהאותיות הסופיות
באות בסוף הא"ב הרגיל), כשהם מסודרים, כמובן, בצורת האות
המקסימה.
אך כל זה לא היה אלא קוריוז קטן לעומת מה שאירע 3 שנים נוספות
אח"כ - כאשר יוסי חגג לו את יום הולדתו ה16. וכמו כל בני הנוער
המגיעים לגיל זה, ללא הבדל מין, גזע, דת ואות מועדפת, גם יוסי
נהיה זכאי לתעודת זהות שתזהה אותו בפשיטות סמים. וכך החל מאבק
עיקש בין יוסי להוריו על הוספת ץ בסוף כל מילה המופיעה בתעודת
זהות. בסופו של דבר הסיפור נגמר בכך שהוריו הסכימו להוסיף את
האות ץ כשם שני לילד המאושר. אמנם גם הפקידה במשרד הפנים
הערימה קשיים על ביצוע מעשה זה אולם אחרי התייעצות קלה עם מנהל
המשרד הסכימה להעניק ליוסי שם שני.
יוסי אימץ מיידית את שמו החדש, ומעתה דרש מכולם, כולל הסבתא
הסנילית מירוחם, לקרוא לו ץ (הערת המחבר 2: המערכת אינה אחראית
על תאונות מצערות שיקרו ללסת שלכם בזמן ניסיון להגות את השם
הזה). שוב נכנעו כולם לשגעונותיו של ץ וקיוו שכאן יסתיימו
שגעונותיו להתפתח ולגדול.
אך מה מרה היתה אכזבתם כאשר גילו ש-ץ נשלח לכלא הצבאי כשלושה
ימים לאחר גיוסו לצה"ל, וזאת בעקבות הסיבה כדלקמן : "החייל
התחצף למפקדו בטענה ששמו הוא ץ ולא יוסף, וכן סירב לשתף פעולה
במטווח בטענה שלתת-מקלע אין צורה של ץ' תקנית". עתה ניסתה
משפחתו גישה חדשה - לשכנע את יוסי, סליחה - ץ - לזנוח את
השגעונות שלו ולהפוך, סוף סוף, לאדם נורמלי.
לאחר שץ השתחרר מצה"ל ע"י הקב"ן שקבע שיש לשחררו מיידית מאחזקת
נשק כלשהו, ואף המליץ לשלוח אותו לבדיקה מקיפה ע"י פסיכיאטר
אזרחי ולשימו בהסגר, ניסה אביו לסדר לו מקום עבודה בתור מחלק
עיתונים למנויים. דרך עבודה זו למד ץ על מפלגת מרצ, ועד מהרה
פיתח שנאה רצופה למפלגה זו על שום שחיללה את כבודה של האות ץ'
הקדושה במילה.
נראה היה שחייו של ץ' נכנסים סופסוף לשגרה מסוימת - הוא היה קם
כל בוקר ב5 והולך לחלק עיתונים של מעריב ולפעמים גם של ידיעות
אחרונות, איך שהסתדר לו. הוא היה נוהג גם לפלח עיתון מאחד
המנויים באופן אקראי, וכך היה מתעדכן בכל מה שקורה בעולם - על
ההפסד התורן של שמעון פרס ומכבי שעריים, על מצב המניות
בנאסדאק, על האיחוד התורן של כוורת והקאמבק של צביקה פיק והכי
חשוב - ץ' היה נוהג לספור כמה פעמים מופיעה האות ץ' בכל כתבה
ולפי זה היה שופט את איכות הכתבה או המהדורה באופן כללי. ץ' גם
למד דרך העיתון יותר ויותר על התמונה הפוליטית בישראל כשהוא
מתמקד בעיקר בידיעות על מרצ, מפלגתו השנואה.
ביום שני בבוקר, בתחילת חודש אוקטובר, הוא חודש הבחירות לכנסת,
קם ץ על רגל שמאל. השוקו היה מקולקל, הוא לא התעורר לעבודה,
ואפילו חשבון פלאפון מנופח במיוחד (כתוצאה משיחות סקס נרחבות,
שכן לץ' חביבנו לא היתה חברה קבועה מאז הגן) הגיע בדואר. באותו
יום שני, החליט ץ' לעשות מעשה שירים אותו מחייו האפורים ויימצא
לו מקום של כבוד , לפחות באופן זמני, במישורים היותר חשובים
מלחלק עיתונים כל יום ב6 בבוקר. אולם ץ' לא הצליח לחשוב על דרך
לעלות לסדר היום הציבורי, ולכן החליט לעבור על העיתון כדי
לשאוב ממנו רעיונות. 10 דקות וקפיצה לקיוסק הקרוב סידרה לו
מעריב (ידיעות אחרונות נעדר באותו יום מהמדפים שכן ץ' לא קם
לעבודה) וץ' החל לעבור על העיתונים ברפרוף.
את עיניו צדה כתבה גדולה על "כך" התנועה/מפלגה של כהנא, לרגל
יום הולדתו של נכדו של אחיו החורג של אביו של כהנא ובה גולל
סיפורה של מפלגת "כך" עד שיצאה מחוץ לחוק בגלל פעילותה
הקיצונית-גזענית. יותר מכל מצאה חן בעיני ץ' העובדה שמפלגת כך
היתה הניגוד הגמור למפלגת מרצ והיתה יריבה פוליטית
ואידיאולוגית חריפה מאד. ץ' החליט להקים מפלגה, באופי מפלגת
כך, שלה הוא יקרא "כץ" (איך אפשר בלי האות המקודשת?). אולם אין
מפלגה שאין לה תומכים, ולכן נכנס ץ' לאינטרנט והחל להפיץ
הודעות בקשר למפלגה החדשה שעומדת לקחת את השלטון בבחירות
הקרובות - מפלגת "כץ".
אט אט קיבל ץ' תגובות נלהבות מאנשים רבים, הוא מצא תומכים גם
בקרב השכבות האמידות, וזכה לתמיכה כלכלית רבה, מה שמשך אליו
עוד יותר תומכים. מפלגתו של ץ גדלה מדי יום ביומו כך ששבועיים
לפני הבחירות עמדו הסקרים על כך שלמפלגה 100 אלף חברים ואחוזי
ההצבעה למפלגה יעמדו על 67 אחוז בבחירות.
שלושה ימים לפני הבחירות החליטה הכנסת פה אחד (להוציא את ש"ס
שתמיד מצביעים נגד בלי שום קשר להצבעה) להוציא את תנועת כץ
מחוץ לחוק. יו"ר הכנסת הודיע במסיבת העיתונאים שהסיבות
העיקריות להחלטה היו רצונה של כץ להנהיג משטר יחיד במדינה
כשכולם סוגדים לץ' (לאות ולאגדה) וכן הצהרתו המפורשת של ראש
המפלגה על רצונו להוציא להורג את כל תומכי מרצ באשר הם.
ץ נעצר והושם בכלא רמלה. 3 שנים ו4 חודשים היו לו לתכנן מהלך
חדש לגמרי, שונה , מבריק.
ביום שחרורו כולם נדהמו לגלות שץ' דרש מכולם לשוב ולקרוא לו
יוסי. כשחזר הביתה הסיר את כל הץ'
שתלה בחדרו (547 למען הדיוק) ואף הביע את רצונו ללכת
לאוניברסיטה.
אחד העיתונאים , שסיקר את שיקומו של יוסי, הציע הצעה מעניינת -
אם כבר יוסי בכיוון של להשתקם, אז למה שלא ליישר את ההדורים על
יושב ראש מרצ. יוסי הודיע מייד שהוא מסכים לפגישה החשובה הזאת,
אבל הוא מעדיף שלא ייערך סיקור תקשורתי.
הפגישה נקבעה לעוד חודשיים, ובינתיים יוסי החל לעבוד באופיס
דיפו הצמוד לבית ובמקביל החל ללמוד מדעי החברה באוניברסיטה.
חיש אף מצא לו חברה בשם יפית אשר למדה בפקולטת מדעי המחשב
במסגרת העתודה האקדמית ושניהם החליטו להתחתן לאחר שבועיים
(הערת המחבר 3: מה אתם מתפלאים? כאילו שאתם לא מכירים כאלה
שעושים את זה). יוסי, שזכה לפרסום רב במהלך השנים האחרונות,
נבחר מהר מאד גם ליו"ר ארגון הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן
והפך גם לפעיל נלהב של הארגון בכל רחבי הארץ ונהג לספק את
הצמיגים הבוערים לכל הפגנה נגד מחירי הקיוסק הגבוהים באונ'
תל-אביב. כל קרוביו של יוסי שמחו לראות בשינוי הגדול שעבר על
יוסי אחרי יציאתו מהכלא והפסיקו לרגל אחריו.
בלי לשים לב, הגיע היום הגדול - מפגש הסולחה הענק עם יושב ראש
מפלגת מרץ. יוסי ישב והסתכל במרצה שלו בחוסר עניין , וסופר את
הדקות. אין ספק שיוסי חיכה לפגישה הזאת הרבה מאד זמן, עוד
מהתקופה שישב בכלא. זאת היתה ההרצאה האחרונה ואחרי יוסי יילך
לביתו להתכונן לפגישה. כאשר סופסוף נגמרה ההרצאה יוסי קפץ
לפקולטה של יפית אשתו ולמסור לה נשיקה חטופה, ומשם תפס אוטובוס
היישר הביתה.
יוסי נכנס למקלחת ארוכה וחמה, ושר לעצמו שיר בפולנית ששמע
ברדיו, לבש את בגדיו היפים ביותר, הסתרק, התבשם, לא שכח לצחצח
שיניים ואז נעל את הדלת ויצא מהבית. לאחר שכבר ירד במעלית נזכר
ששכח משהו, יוסי לא התמהמה ועלה חזרה לדירה. הוא פתח את המגירה
ותחב לכיסו את המספרים היפות והנוצצות שלקח אתמול מהחנות בה
עבד, וחידד אותם בבוקר כאשר יפית לא היתה בבית.
"אחחח, איזה ץ' מושלם" - הסתכל יוסי על המספרים בחיוך, יצא
מהדלת ונעל אחריו.