New Stage - Go To Main Page

אופניק כהן
/
אז היה

לפני כמה ימים אישה נהרגה ממכות של בעלה.
לה לה לה לה לה.

לפני שבוע מישהו נהרג בפיגוע.

אני פה יושב ושותה קולה.
הכל נחמד.
אז מה אם שמה מישהו נהרג?

אני יושב כאן.
מול המחשב.
רואה בטלויזיה שהיה פיגוע.
ובכלל לא שם לב.
זה אפילו לא צובט לי בלב.

אז היה.
גם מחר יהיה
וגם אתמול היה.
זה לא כזה ביג דיל.
סכ"ה איש מת.
שאולי הייתה לו משפחה.
וגם הם הפסיקו לחיות.

אבל לי זה לא יקרה.
זה רק שם.
רבע שעה נסיעה.
זה רחוק, אליי זה לא יגיע.

גם לפני שבוע, לפני שהאיש נהרג בפיגוע,
גם הוא אמר שאליו זה לא יגיע.
אבל הנה.
עכשיו הוא מת.
חפיף.

ומה בקשר לאישה שנהרגה?
בעלה פוצץ אותה במכות
זה היה כאן.
ממש כאן, 15 דקות הליכה מהבית.
ממש מבאס שהיא מתה.
חבל.

חבל עליה.
חבל עליו.

"מה היה פיגוע?!"
"כן"
"איפה?"
"שמה... אתה יודע, איפה שאכלנו פיצה אתמול..."
"אהה..."

"מה?! היא מתה?"
"כן, בעלה גמר אותה"
"אהה..."

טוב, נו... מילא.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/9/03 14:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופניק כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה