לפני כמה ימים אישה נהרגה ממכות של בעלה.
לה לה לה לה לה.
לפני שבוע מישהו נהרג בפיגוע.
אני פה יושב ושותה קולה.
הכל נחמד.
אז מה אם שמה מישהו נהרג?
אני יושב כאן.
מול המחשב.
רואה בטלויזיה שהיה פיגוע.
ובכלל לא שם לב.
זה אפילו לא צובט לי בלב.
אז היה.
גם מחר יהיה
וגם אתמול היה.
זה לא כזה ביג דיל.
סכ"ה איש מת.
שאולי הייתה לו משפחה.
וגם הם הפסיקו לחיות.
אבל לי זה לא יקרה.
זה רק שם.
רבע שעה נסיעה.
זה רחוק, אליי זה לא יגיע.
גם לפני שבוע, לפני שהאיש נהרג בפיגוע,
גם הוא אמר שאליו זה לא יגיע.
אבל הנה.
עכשיו הוא מת.
חפיף.
ומה בקשר לאישה שנהרגה?
בעלה פוצץ אותה במכות
זה היה כאן.
ממש כאן, 15 דקות הליכה מהבית.
ממש מבאס שהיא מתה.
חבל.
חבל עליה.
חבל עליו.
"מה היה פיגוע?!"
"כן"
"איפה?"
"שמה... אתה יודע, איפה שאכלנו פיצה אתמול..."
"אהה..."
"מה?! היא מתה?"
"כן, בעלה גמר אותה"
"אהה..."
טוב, נו... מילא. |