אם יש משהו שהייתי רוצה כרגע,
זה לברוח מהעולם,
לרוץ, ואז לעצור לרגע, בלי לחשוב מה יגידו כולם.
המשפחה תמיד מעבירה ביקורת, רעה, הרסנית,
היא מפרקת אותי, שוברת אותי לרסיסים.
הם לא מבינים שהמילים שלהם פוגעות,
הם חונקים אותי, זה החיים שלי אבל הם לא נותנים לי לחיות!
הבנים שהכרתי, תמיד רצו אותי בתור תחליף ליד
שאני אספק אותם ושהם, יוכלו להכניס לרשימה עוד אחת
ואז שוב אני חוזרת להיות סתם גוף, גוף חלול, נטול מחשבות
ואלה שמתעניינים בי בגלל הפנימיות מוותרים אחרי שהם פוגשים
אותי במציאות.
אני מסתכלת מסביב, מחפשת מישהו לדבר איתו, מישהו שיקשיב
אבל כולם כל כך אטומים, עסוקים רק בעצמם
מתייחסים אלייך כאל אוויר, אך כשהם צריכים אותך את שם.
אני רוצה להתחיל הכל מהתחלה, ללמוד מהטעויות, להיות יותר חזקה
אבל כשכולם מנסים להפיל אותך נראה שאין שום ברירה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.