סאלח יושב על החוף
טמיר עדין וכהה
עם עיניו המטורפות
מלאות החמלה
שתי עיניים חכמות
שיודעות גם לראות
וגם לקרוא
את רצועת הכחול
הנפרשת לפניו
שעות של התבוננות
בפני אדות הכחול
הוא תמיד רצה להקשיב באמת
אבל רק בסיני הזאתי
כשהוא לאט לאט נכנס למים
ליבו של סאלח מתמלא שמחה
נכתב בראס סטן, סיני
בהשראת סאלח | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.