אפילה. מן שחור תהומי שמאיים לבלוע אותך.
אתה יושב מוקף אפילה דוממת ומעיקה, אתה מרגיש שאתה כל כך קטן
וחסר חשיבות.
ואז אתה פוקח את העיניים. האור פורץ ומסנוור אותך. אתה נופל
מסוחרר. אתה חוזר אל האפילה. היא אופפת אותך.
אתה מפחד. אור! כל כך בהיר, כל כך נעים וכל כך מבטיח.
אבל אתה חוזר אל האפילה, הנצחית, הקרה והמעיקה.
אתה מפחד מהחום אחרי שהתרגלת לקור.
אתה יודע שאסור להשאר באפילה. אפילה פירושה מוות. אור- חיים!
אבל אתה לא מסוגל לפקוח את העיניים שוב. אתה לא רוצה ואתה לא
יכול.
אתה מפחד.
קור, פחד, מוות- אפילה!
החושך, השחור, הם מציפים אותך שוב.
אתה שוב יושב קטן וחסר חשיבות באפילה העצומה הזו.
אתה שוב פוקח עיניים. אתה שוב נופל.