"לא, נו.... למה עכשיו?" אמר בוקי הכלב לציפור שעופפה מעליו
כשבעייניה מבט של אני-הולכת-לעשות-את-זה. הציפור שתקה.
"נו... אבל בבקשה- בכל זמן אחר, רק לא עכשיו"! אבל הציפר הייתה
נחושה בדעתה- היא הולכת להשמיד את העולם! כל שעליה לעשות הוא
להניח את ידיה (כנפייה, אם לדייק) על הראש ולהגיד "משה, כפרה,
תביא ת'מים, חם פה כמו גהנום", אבל הציפר יכלה לעשות את זה רק
אם הכלב ילמד אותה לדבר, אז היא פשוט המשיכה לבהות בו במבט של
"מאחורי-השיחים-ועכשיו!" הכלב בתגובה למבט לימד אותה לדבר.
כעת רק דבר אחד הפריד בין הציפור להשתלטות על העולם:
הבננה-מן! הוא הופיע בכל הדרו וצבעו הצהוב, עומד וגלימתו
מתנופפת ברוח המנשבת שהופיעה לפתע משום מקום.
"לאאאאאאאאאא" נפלטה צרחה מפי הציפור שהבינה שההזדמנות הגדולה
שלה להשתלט על העולם חומקת מבין אצבעותיה.
"Damn it" הוסיפה, ומיד משום מקום הופיע האיש בחוטיני האדום
וכולם-הוא, הציפור, והבננה-מן התחילו לרקוד את ה- time warp,
אבל בדיוק כשהגיעו לקפיצה לצד שמאל (בפעם השניה, כמובן) קרה
משהו מוזר ונורא- העדשים-מן הופיע ואמר "אינעל רוקי!" ולאחר
מחשבה קצרה החליט להוסיף "תמותו כולכם יא..." אבל המשפט לא
הושלם מעולם מכיוון שבדיוק ברגע בו רצה להשלים עדשים-מן את
התואר הופיע חור גדול באמצע חזהו והוא צנח לריצפה, מת.
"או, תודה" אמרו הבננה-מן, הציפור והאיש בחוטיני האדום והם לא
שמו לב שהכלב כבר מזמן ברח מהאזור.
לכלב היו תוכניות אחרות, חוץ מלגרוס ברוקולי ולצפות במורדים,
הוא החל לפתח תוכנית להשלתלט על אגודת הירקות הלוחמים ולהפוך
את כולם לעבדים בשדות התירס של מקסיקו. למרבה הצער מכונית
שעברה באזור דרסה אותו. בעודו מדמם למוות על הכביש עבר באזור
איש הקישוא, שריחם על הכלב המדמם ושקל לבצע המתת חסד, אבל
החליט לעזוב אותו, כי זה מה שקורה כשמושפעים מסיפורים מפגרים
בשיעורי אנגלית. אבל זה לא מה שיעצור את הציפר, לא ולא!! נדרש
הרבה יותר מזה כדי לעצור את הציפור, דרושים מפתח ברגים ופוסטר
של ג'ק המרטש כדי לעצור אותה. אבל אף אחד לא הצליח למצוא פוסטר
של ג'ק המרטש כי הוא היה מה-זה out עכשיו. ולכן הצליחה הציפור
לשים ידים על הראש להגיד "משה, כפרה, תביא ת'מים, חם פה כמו
גהנום" והעולם התפוצץ.

The (Happy) End

להשלתלט - ככה, זה נכתב במקור.... זה מה ש11 שנות לימוד
ושיעור אנגלית דפוק אחד יכולות לגרום לבני אדם....