[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מעיין שקד
/
הוא, ואני

המחשבה,
שאתה רוצה אותי על סדין מקומט,
רוצה שהחולצה תרד לאט-לאט...
ולשון תפגוש פיטמה
ותלטף כל עיקול, כל סיבוב,
כל שקע.

המחשבה, ממלאה אותי זיעה קרה
מעבירה בי צמרמורת נעימה
גורמת לי לנשוך שפה
לזגג מבט
לנעול רגליים יחד, חזק חזק
שלא ישימו לב,
על מה אני חושבת.

אני יודעת מה אתה רוצה
אני
יודעת
מה אתה רוצה.
זה לא מלחיץ אותך,
שאני יודעת?
אני קוראת אותך כמו ספר זול,
רומן מתועב ומלוכלך...
חושב על ביריות, על להקות
של רקדניות
כשאני, המופע המרכזי.

אתה רוצה לקטוף אותי,
וגם אני. קטוף אותי!
אתה רוצה אותי עכשיו, חזק
יותר ויותר
ו... וואו. השגתי אותה.
היא הייתה שלי, לרגע.
היא הייתה נתונה לחסדיי,
לתשוקותי,
למכאובי.
כבשתי את האי הנעלם,
את הארץ הבלתי מושגת.

אבל אני,
גם רוצה שנתעורר יחד בבוקר
"בוקר טוב" בקול עייף,
נשיקה קצרצרה מלאה כורי שינה,
גם אם מיוזעים, גם אם דביק,
ולהתלבש.

וזה מצחיק שעם הוללות פרועה איתי,
אירוטיקה ללא תקנה (תיזהר...)
אתה מתמודד,
ומה שמפחיד אותך,
זה הבוקר שאחרי.

אני לא נושכת...
לפחות לא בבוקר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לצערי, אני יודע
מהו צפק


אני, מקווה
לשכוח יום אחד


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/9/03 13:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מעיין שקד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה