אז היא כבר לא יכלה לסבול יותר. הוא סתם ישב שם ושתק. בהתחלה
ניסתה להבין איפה טעתה או אם המציאו ריקוד חיזור חדש שהיא לא
הכירה. ניסתה להסיר את המשקפיים, למחוק את הנמשים, או לחשוף
קצת יותר מהחזה, אבל האדישות של נמרוד, נשארה אותה אדישות.
בסוף היא הלכה אל המתנדבת של אבי, בדיוק כשהוא סיים להגיד לה
"You know? Your eyes are filling the whole room", רק בגלל
ששכח איך אומרים "עולם" באנגלית. ונמרוד היה מודע לכל. אבל הוא
התעניין במשהו אחר.
"יש לך זיון ביד, ואתה מסתכל על הרצפה של הדיסקוטק?" צעק עליו
אבי. מנסה לנער את החבר מהתרדמת המוזרה שתקפה אותו.
נמרוד הסתכל אליו וצחק. "הריצפה עקומה!" החדר מסתחרר לו בראש,
כל תנועה הכי קטנה שעושים מול העיניים מעיפה אותו אחורה, אבל
ישנם דברים שרק עין שיכורה רואה. בצפון הייתה רחבה ישרה ונוחה,
אבל מסביבה, בליטות ושקעים בבטון, שנעלמים רק כשמגיעים מספיק
דרומה. לא רואים אותם בגלל החושך. לא רואים, אלא במבט נמוך
מן הבאר, ומעמדת הדי ג'י למעלה, וגם אז אתה צריך להיות שיכור
מספיק כדי לחשוב על האפשרות הזו.
אבי לא היה מספיק שיכור. מבחינתו היו רק כמה רוקדים עקום,
וזיון שעומד לברוח לו מתחת לידיים. "בחיאת. אם לא בשביל הילדים
שלך, למען הילדים שלי. קח מהבחורה שלי את הבחורה שלך." הצחוק
של נמרוד נחנק בשיעול. "יש כאן רצפה עקומה, ואתה מדבר איתי על
זיונים? אתה יודע שצחקו עלי שאני לא יודע לרקוד? אתה יודע
שמנסים למנוע מאתנו להיות שם?" ואצבעו מונפת אל השחומה. "מה רע
לך איפה שאתה?" שאל אבי. נמרוד החזיר את מבטו אל הרצפה, ואמר
"אני אספר לה את זה. היא קצת יותר חכמה ממך."
"Hot sun beating down. Burning my feet just walking around",
עלתה שירת הרמקולים. "הוא מנסה לשבור לי את הביטחון". צעק
נמרוד. המילים של השיר, דפקו באוזניו, אל תוך מרכז שיווי
המשקל, עוצרות אותו מלקום. "I can`t dance, I can`t Talk".
המשיכה המנגינה.
משהו בקצב נראה לו סביר. "אפשר להגיע אליה ולהסביר לה מה קרה."
מלמל לעצמו נמרוד. "בקצב כזה, אפילו על רצפה עקומה..."
"הי! לאן זה?" צרח אבי, אבל הקול שלו כבר נבלע בתוך הצרחות של
הרוקדים. נמרוד הצטרף אליהם, בתקווה לא לבלוט. הולך במסלול
מעגלי, יודע שירגיש את מבטו של גד ברגע שזה יצוד אותו. ההמון
הוא מחסה נוח, ושיטות ההתחמקות כללו תשומת לב לקצב, וצעדים
מדויקים לגמרי. שורת באס, וקולו של קורט "I`m so happy, cause
today I`ve found my frind", בישרו לו שהדרך נפתחה. צעדיו נעשו
מהירים יותר וזהירים פחות, עד שחש מגע עיניים קר, וקול צרוד
מכריז מהרמקולים "Yhea Yhea Yhea". אלף ידיים, רגליים וזרועות
פגעו בגופו, דקה לפני שזוג ידיים שריריות תפסו אותו וזרקו אותו
דרומה. הוא נפל על הרצפה בחבטה. אחר כך גם והביט סביבו. "מה זה
היה?" הגיטרה המשיכה לנסר באוזניו כשהוא דידה לכסא ליד הבאר.
העצמות התחילו להכאיב, והוא התנדנד אל מקום הישיבה. השחומה לא
הרגישה שום דבר. היא רק רקדה בטירוף את "Unfinished sympathy".
הוא הסתכל עליה בעיניים עצובות. היא לעולם לא תדע. היא תמשיך
לרקוד את הריקוד הלא נכון. תמשיך עם הריקוד שלא מתאים לה.
מבטו פנה אל הבאר. הממושקפת הסתכלה עליו, באותו העצב ממש. אבל
אצלה זו רק תשוקה זולה. לא אידיאל נשגב. לה לא אכפת מריקודים.
גם לאבי ולמתנדבת שלו לא אכפת מריקודים. במקום רגליים יש להם
אברי מין.
"Don`t stop me now, I`m having such a good time", הכריז
הרמקול. השחומה נשענה אל הקיר. בחור שרירי מתקרב אליה ושפתיו
קרובות אל אוזנה. צועק כמו משוגע. מה הוא רוצה ממנה? היא מנסה
להסביר לו משהו. נדמה אפילו שאפשר לקרוא את שפתיה, כשהיא אומרת
"אני עייפה". הוא תופס את זרועה, ונעשה כועס עוד יותר. היא
מפחדת. הוא סוחב אותה החוצה.
נמרוד קם ונשען על הקיר. אולי ישמע קולות מבחוץ. אבל הבאס הכבד
של הרמקולים הפך את הנשמע לאוסף צעקות, ומהחלון אי אפשר היה
לראות יותר מזוג צלליות, שלא סיפקו לו הרבה מידע. אחר כך הוא
שמע צעקה חדה של אישה, נהמה של גבר, ושקט. הצללית של הגבר
התקדמה בחזרה למועדון, סוחבת את הצללית הנשית איתה.
השחומה חזרה ברגליים עייפות, מחייכת בלי שליטה, נישקה את
הבריון שלה, והמשיכה לרקוד. "את השיר הבא אני רוצה להקדיש
לרינת" הכריז גד, והיא נופפה בידה הימנית. החיוך חזר אל פניה,
כששמעה את הרמקולים מכריזים "She`s a maniac, maniac, I sure
know". היא נופפה בידיים למעלה וצעקה "סוף סוף חופש!!!"
יד על הכתף, שאבה את נמרוד ממערבולת מחשבותיו. אבי עיסה אותה
בלי מילים זמן, מחפש את המילה הנכונה. בסוף יצא לו "יש לה חבר,
הא?"
"אבי, אתה לא יכול להבין." הוא החזיר מבט לרצפה, והתנשף.
"עזוב אותה. יש לך את החמודה הזו ללילה."
"היא חייבת לדעת. היא במלכודת."
"איזו מלכודת בראש שלך? זה דיסקוטק!"
"אבל הרצפה עקומה! היא חייבת לדעת את זה!"
היד נפרדה מן הכתף, משאירה את נמרוד למגע אויר הדיסקוטק הקר.
"טוב תשמע. הפסקתי להבין אותך, אני רק מודיע לך שאני לא חוזר
אתך, כי אני מצאתי לי עיסוק טוב יותר לאחרי המסיבה. אם אתה
רוצה עיסוק טוב יותר - כדאי שתתחיל להזיז את עצמך לכיוון הבאר.
יש לך בערך שעה לפני שהיא תשאיר אותך פה לבד."
אבי צעד משם, ממלמל לעצמו הסברים אפשריים, הקשורים בסמי הזיה,
או טראומת ילדות. נמרוד הרים את העיניים אל עמדת הדי ג'י. בחור
חכם. עכשיו הוא מסתכל רק על האזור של השחומה. אני לא אוכל
להגיע אליה בחיים. לרגע הסתכל על המדרגות המובילות אליו, וחשב
לעלות לשם.
אבל אסור. הוא הדי ג'י.
אבל אפשר. בשביל זה יש מדרגות.
אבל השומר יכסח אותו במכות.
אבל על המדרגות לעמדת הדי ג'י שמר רק שומר אחד...
שומר אחד...
צעדיו קלים הולכים וקרבים. הוא התקרב אל השומר, מן הצד, ואז
פרץ במעלה המדרגות. סגר במהירות את הדלת מאחוריו, נשען עליה
והתנשף. גד הסתכל עליו, בלי פחד. "אפשר לעזור לך, בנאדם?" |