קיימים רגעים בודדים
בהם אני מצליחה לצאת החוצה מעצמי
ולראות, ולהבין
סוף סוף
איפה.
הבנתי שאני שוחה בתוך בריכת דבק מגע
עמוקה נורא
דורכת במקום
נצמדת לקרקעית רדודה
מנסה להזין נפש חולה
משורשים רקובים
אבל אין איך, אין ממה
אני לעיתים מתעייפת, לפעמים מתרסקת
מחפשת הצדקה לקיומי
מחפשת הבנה דומה,
ידיעה דומה,
רגע קטן
לשכוח ,להתנתק
שניה אחת
להיכנס פנימה
אל הראש שלי.
רק רגעים
נגיעות
טפטופים
של הבנה
בתוך מוחי
אל תוך ליבי
מתוך בטני
החוצה
כל
השנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.