יש בה משהו.
משהו מיוחד שכזה.
משהו יפה.
דמיון למישהו שהכרתי,
מישהו שאני מכיר,
אולי אף לי עצמי.

חיפוש נצחי אולי נגמר
חיפוש נצחי אולי התחיל.
משהו בי אומר - לך,
אך משהו מהסס.
זה כמו חדש לי.
עכשיו ההתחלה,
בעתיד צפונים להם אמצע וסוף.

משהו בה,
יש בה משהו מיוחד.
היא עצמה זרה לי,
אך מוכרת זמן רב.
באמת משהו חדש,
משהו יפה.

ניצני הדרים, שפורחים בחורף,
בגשם הרטוב והקר.
ואני, אני אשיר בגשם.
מרגיש מעין אושר עצוב,
אושר אפור.

כן, אני רואה בה משהו.
אני רואה עתיד,
ובעתיד - אמצע וסוף.
ואז ההרגשה הזאת,
ההרגשה המתוקה הזאת,
היא תבוא סוף סוף.