מבטים.
רק מבטים משוטטים לך בחושך.
חושך.
מישהו כיבה את האור.
רק עיניים חיוורות, דומעות, עיוורות
שמחפשות אחר נקודה,
כמה אנשים טוענים שהיא קיימת
אני לא מאמינה.
פנים.
המון פנים מסתכלות בך עכשיו,
שקט.
בדממה מופתית מהלכת
בין שבילי אבן רכים וספוגים
בזיעת אפיים ובזיעת עינוגים
שניגנו בך תווים ודוממו את הקול.
רגליים.
רגליים קטנות,חזקות ופגועות
מהליכה לעבר, מחיפוש מתמיד
זה לא יגמר לעולם.
הן שם, הן תמיד שם
אצבעות.
דקיקות, עדינות ושרוטות
מלפיתה רופפת ועבודה קשה
הן מחפשות אחר נקודה
אחדים טוענים שהיא שורדת,
אני טוענת בחזקתה. |
