מיקאל אמיר / תעמולה |
עד ששאגו את בקריו למרחוק
ועיפו ונזלו אל אופקיהם הצרים, מותשים
כל ראשיהם, הפחוסים מן הקפיצות החוזרות
אל תוך שטיחים
היו רק גליונות נייר ממוחזרים
לרישום והדפסה
ואף שידו מעולם לא היתה קלה
היא נתנה דרור להתפקרות העט
מעת לעת
הם לא אבו להבין
לא עבו להפנים
מגע הדיו שלו, עבורם
כמו נעימים בגב
רק על הקרקפת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|