כנראה שאני באמת שחקן טוב.
הצלחתי לשכנע אותך שאני כבר לא רוצה לחזור אליך
והאמת היא שאני בעצמי לא יודע מה אני רוצה ממך.
אני מדבר איתך ואת מספרת לי על הטירונות שלך ועל האנשים החדשים
והנהדרים שיש שם, ואז את אומרת לי שאת חייבת לזוז ושנדבר מחר.
ואני רק רוצה לראות אותך.

אבי אמר לי היום שהוא כבר שבוע לא מעשן, הוא אומר לי שזה כמו
סמים, עדיף פשוט לא להתחיל כי להפסיק זה ממש קשה. הוא מספר לי
על כמה קשה להפסיק לעשן.

תמיד קשה להפסיק דברים שאוהבים.
אבל למה תמיד חייבים להפסיק?
ואם יודעים שבסוף חייבים להפסיק אז למה להתחיל מההתחלה?

למה תמיד כשמישהו מאוהב זה טוב?
ולמה כשבנאדם מתמכר לסיגריות או סמים או אלכוהול כולם אומרים
לו כמה שזה רע וכמה שהוא חייב להפסיק?

למה כשהבנאדם מצליח לצאת מההתמכרות אז אף אחד לא אומר לו "לא
נורא בקרוב תמצא סם חדש"? אבל כשבנאדם מאבד את האהבה שלו
אומרים לו "אל תדאג אתה עוד תמצא אהבה חדשה"?
למה אהבה היא התמכרות טובה והתמכרות פיזית היא רעה? למרות
שלשתיהן השפעות דומות ?

הוא מספר לי על כמה קשה לו להפסיק לעשן והוא לא יודע שאני גם
מנסה להפסיק את ההתמכרות שלי ...