נסיכת הסיוטים / להרפות |
בחוץ עקבות ינשוף צצים מתוך המערה.
מיטה רכה מוכת ברק שוכבת לה לישון
ומי יודע איך עצר הזמן את השעון.
בצד עומד לו איש זקן, מביט אל השקיעה
ידו אחת אוחזת שק של נדודי שינה
ידו שניה מושטת אל משענת שתתמוך
ושוב האור נתקע דווקא באמצע המבוך.
ריח פרדסים רטוב מציף את האוויר
בפנים נדמה שהבדידות מצאה עצמה בשיר.
שתיקה נפלה בקרב מוכר, השאירה שאלות
ולי כעת נותר לנשום עמוק, ולהרפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|