יולי לוי / אשם |
לחשה לי "התמסרות, נאמנות וטוהר"
אחרי שסרחתי מכל בחינה מוסרית
הבנתי שלהפנות לה עורפי
היה מעשה גורלי.
מחשבות מכונפות
התעופפו בעל כורחי
אפיקים מותירות
של נחלי כזב.
וההכרה?
ההכרה אטמה עצמה
חומות חומות,
הגנות הגנות,
בהן תולעי הדעת
מכרסמות.
לתולעים ריח אשם מצחין,
מריחים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|