אני מרגישה כאב... כאב שמשום מה לא רוצה לעזוב אותי... לאן
שאני לא אלך מה שאני לא יעשה ומה שלא יקרה לי הוא תמיד שם...
כל שמחה באה עם קצת כאב כל חיוך מתערפל מהכאב...
הכל לא מציאותי...
יושבת מנסה להבין איפה אני למה אני כאן ומה יהיה איתי...
לא מצליחה לשמוח לא מצליחה להרגיש שלמה תמיד משהו חסר...
נשאבת לתוך מן מערבולת מלאה צבעים חמים נשאבת נרגעת נרגשת...
נעלמת... אין לי מושג לאן...
הראש שלי יתפוצץ מרוב מחשבות לא נשאר מקום לחלומות...
פתאום הכל נשאר במקום שום דבר לא מתקדם הכל נעצר. אני נושמת
נשימה עמוקה מכניסה את האוויר בתקווה לתשובה. האוויר יוצא
וממשיך לכאוב...
מתגעגעת כל כך לא מבינה אפילו למה...
רוצה את הדמות שאני מחפשת לידי, את הפתרון, את הסוף, את ההבנה
כי היא נעלמה, ואיפה שהוא בתוך כל הבלאגן והבלבול איבדתי את
עצמי שכחתי מי אני... מרגישה כל כך מותשת, חנוקה מדמעות שלא
יוצאות, חנוקה מכאב שלא מובן... למה אני לא נותנת לעצמי להיות
שמחה... כי לאן שאני לא אלך, מה שאני לא אעשה, ומה שלא יקרה,
הוא תמיד שם... כל שמחה באה עם קצת כאב, כל חיוך מתערפל
מהכאב...
הכל לא מציאותי...






-נכתב בנשימה אחת-