לא רוצה לאהוב
לא רוצה להרגיש
מנסה לאטום כל תחושה
מנסה להגן, על הנפש הרכה
מנסה להציל, אמונה עדינה

אז כשקשה,
כשנראה שאין תקווה,
תמיד זכרי,
מעבר לחושך, מחכה האור,
מעבר לכל ירידה, יש עליה,
וכל פעם שנופלים, ישנה הקימה

החיים זורמים, מפגיעה לפגיעה
לעיתים, פורצת סערה
את חשה כלואה, לכודה, מנותקת
הלחץ מתגבר, את לא יכולה יותר, אז את חותכת
את עין הסערה, את גופה
איך תצליחי לשרוד, את הרגע הבא?

כל רגע כואב, כל רגע פוצע
כל רגע צורב ושובר עוד פיסה
לרסיסים הם שוברים, את הלב העדין
לרסיסים מתנפצת, נפש שבירה
לפעמים את תוהה, האם יש תקווה.


לא אהובה, אין עולם מושלם
אכן אהובה, רק כאב בעולם
כשקשה, כשאין תקווה, דבר אחד אני אומרת לך כאן
תני לי יד, אחזי בי חזק, ולא אתן לך ליפול

כי את זאת, לעולם נצרי:
כשקשה,
כשנראה שאין תקווה,
תמיד זכרי,
מעבר לחושך, מחכה האור,
מעבר לכל ירידה, יש עליה,
וכל פעם שנופלים, יש את הקימה


ושוב נפילה, סופית, אחרונה.