למה יש קנאה, למה רוב הזמן אני לא מרוצה?
אתם חושבים שהדשא של השכנים ירוק יותר?
אם תסתכלו מקרוב תראו שמזמן כיסחו שם את הדשא.
אל תסתכלו על מה שיש לאחרים, תהיו מרוצים, שיכרון חושים בדרך
למעלה!
כל היום נותנים לי, לא חסר לי כלום למרות שחסר לי הכול!
ומה עם הקבצן הזה שיושב שם בצד?
"חכו שנייה אני עוד רגע חוזרת"
"לאן את הולכת?"
"להשתין... אני עוד שנייה באה אל תדאגו!"

"הנה קח"
"או תודה... כבר ימים שלא אכלתי, אלוהים יברך אותך!"
אז אין לי עכשיו כסף לצאת איתם, אז דפקתי אותם, אני מאושרת.
אלוהים בירך אותי ואני מאושרת!

הקבצן חזר לביתו ובידו לחם ומים לשלושת ילדיו הגוועים.
אתם מתארים לכם מה זה לחם בשבילו?
אני מקווה שלא, כי לא בריא לרצות משהו כל כך כשיש כל מה
שצריכים.
אז למה לעזאזל אני כל כך רוצה אותו?
הוא פשוט לא יוצא לי מהראש, אני משתגעת בגללו!
אבל אותו קבצן, הוא באמת היה צריך את הכסף. אני לא צריכה
אותו... אתגבר על התימניאק הזה בסופו של דבר!

לפעמים אנשים מגזימים, אומרים שאני מגזימה, אבל אני לא חושבת
שהכתיבה שלי מוגזמת. אנשים מגזימים בחיצוניות, אצלי המחשבות
מוגזמות, בגלל זה אני כותבת-כדי לא להגזים. זה בסדר לא?!
אני חושבת שזה בסדר גמור!

אתם קולטים שעם כל הבעיות שלכם לכל בנאדם שאתם נתקלים בו
מדברים איתו או סתם חולפים על פניו יש גם בעיות?.
אולי יותר אולי פחות, אבל לכל אחד יש בעיות, אין אף אחד מושלם,
ואם הוא מושלם זאת בעיה!
אני אישית תמיד יאכל את העוגה בידיעה שתחסר בה חתיכה, אבל אני
לא יצטער שהיא כבר לא שלמה, כי אני החלטתי לטעום מהשלמות.

אני אוהבת לחיות, אבל מעניין אותי איך זה למות.
אף פעם לא דמיינתם איזה חיים באים אחרי החיים?
אני אדע מתישהו... באמת מעניין איך הגיהנום.