השחור שבעינייך אמר הכל.
השכול, השכול כבר שולט בכל.
אין עוד חיים, רק מתים.
הגבול מאוד דק, לא רואים.
הולכים על אדמה לא חומה- אדומה.
רואים זוועות, קורות מלחמה.
מדינה שראתה יותר מדי
ילדי לא היו בטוחים, גם לא בין חומותי.
הטירה שבניתי לא החזיקה מעמד
למה כל זה קרה- לאף אחד כבר לא אכפת.
זה רק נגמר- הרס, חורבן.
רב הדם- כמו הנחלים- הוא זורם לים.
אין עוד דבר בעולם יקירתי, רק אני ואת.
לא, לא אבנה טירה יותר- בנינו כבר הלכו.
יקירתי, אין יותר אשליות- הן כבר נעלמו.
נשטפו לים עם מי הנחלים העכורים.
כמו עלה אנו נסחפים עכשיו עם הרוח.
יקירתי, כמוך- אני רק רוצה מנוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.