הגבול הלגיטימי לגעגועים

(ככל דבר סכריני אחר)
עובר מן מחוזות השעמום וחבלי הנידחות
לנפת הברירה נטולת הגבולות
של עולם הציד החופן בחובו
מועדון רוק אפלולי, נוטף זכרונות -
זינוק עגול - ניענוע ירכיים - עיכוס קל
והשלכת השיער לאחור בתנועה חלקה של פרק היד
מונעים יצירת ספק - אצל
הצופה חד העין - בכוונות, אשר אינן משתמעות.
או שכן.

הפסיחה על שני הסעיפים
היא נתון בסיסי ואבן יסוד בהכשלת
הציד - שכן אין הטרף המטרה, אלא
האוויר המשכר: עשן סיגריות, אדי
אלכוהול, עיניים עצומות למחצה ואדרנלין, הזורם
כלפי מטה.