תמצות מאמר והשגות
בסדרת הרצאות בנושאים שונים מעלה פרויד את ההנחה כי צורת
התקשורת הראשונית היתה טלפתיה - העברה נפשית בלתי אמצעית
כמקובל אצל קהילות חרקים גדולות.
הוא מניח כי בתהליך ההתפתחות נדחקה הטלפתיה מפני התפתחות הלשון
וההמשגה המילולית הנתפסת באיברי החושים. והצורה האחרונה קרי:
שפה ומילים עדיפה על הטלפטיה. אך אינו מנמק את הסיבות לעדיפות
זו שהוא מעניק לשפה.
פרויד מזהיר מפני פסילת השיטה המדעית תופעות מעין אלו על אף
שהוא מציין את הקושי בחקירת תופעות מעין אלו וכן את אחוז
השרלטנים הגבוה המצוי בקרב המיסטיקנים.:
"במהלך הטיפול הפסיכואנליטי עלה בי הרושם כי עיסוקם של מגידי
עתידות מקצועיים מזמן אפשרות לעריכתן של תצפיות טובות בעניין
זה של העברת מחשבות. העוסקים בכך הם אנשים נטולי חשיבות ואפילו
נחותי דרגה המשקעים עצמם בכל מיני מעשי להטים...בדרך כלל
לקוחותיהם דעתם נוחה ביותר מתוצאות אלו של פעלם , גם אין בליבם
טינה, שלימים אין אותן נבואות מתקיימות..."
ועם זאת הוא אומר: " ההיסטוריה של המדע עשויה להורותנו בשפע של
דוגמאות שלא להחפז בדרך הפסילה"...
מן הסתם התכוון לעקוץ את המימסד המדעי אשר ראה בפסיכואנליזה
ובצמיחת הפסיכולוגיה כאוסף של השערות שאין לראות בהן מדע. ואכן
הממסד סירב לראות בפסיכולוגיה מדע ולא הכיר במדעי הרוח או
החברה תקופה ממושכת. כיום מעטים אינם מקבלים את מציאותו של התת
מודע כעובדה. ואת מציאותם של חיי נפש פעילים כבסיס לטיפול.
פרויד מציין את נטייתו של האדם לראות בשכל גורם מעכב הנאה
כנטיה המעודדת מתן אמון מופרז בכל תחומי המיסטיקה.:
" הגורם השני המכביד עלינו הוא נטייתם הכללית של הבריות לקלות
אמונה ולאמונה בפילאי. מראשית ימינו, עם בואנו בעול המשמעת
הקפדנית של החיים מתעוררת בנו התנגדות לנוקשותם ולחד גוניותם
של חוקי החשיבה ולתביעות של מבחן הממשות.
התבונה נעשית לנו לאויב המונע מאתנו אפשרויות רבות כל כך של
עונג..."
"אם תביאו בחשבון את הנטיה הזו הטבועה באדם ודאי שתהיו רשאים
לפסול חלק גדול ממה שבאה להורות ספרות המיסטיקה".
נימוק שלישי שהוא מביא כנגד האמונה העוורת והכוללת במיסטיקה
הוא העובדה שבמהלך השנים לא חלה כל התפתחות בענף זה ולא נתגלה
מקור חדש של כוח כתוצאה מהמאמצים שנעשו בכיוון זה.
לסיכום אם כן דחה פרויד את אפשרות החקירה המדעית תופעות
מיסטיות אך קיבל את הטלפתיה לבדה כעובדה הדורשת חקירה ושיער
שהיא שריד לצורת תקשורת מן העבר.
כמו כן, סבר כי היא מתגלה בייחוד בתופעות קיצוניות כגון המון
משולהב. ועל כך במסה אחרת שבה חקר את נושא התופעה של היווצרות
ההמון ומה מתרחש אצל האינדיבידואל בבואו לתוך המון. |