כשנסעתי לעפולה, דרך כביש רמת ישי, כמה קילומטרים אחרי חורשה של עצים, עמד לו
עץ בודד בשדה הפתוח. בלי אף חבר או בן משפחה בקרבתו. רק הוא.
כנראה שאלו הן מחשבותיו:
"בדד אהיה, גם תפילה אין לי
בדד, בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום..."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|