נינה של הקברטים במחשוף אדום
ושפתיים שצולבות
מדי לילה ג'ק דניאל'ס אחד לפחות.
כשבפיה פומית סיגרייה מסתלסלת
היא נראית לרגע מהצד
כמו ריטה היוורת' של הרקוויאמים
לכל החלומות. הקארה שחור
מכסה שיער ג'ינג'י סחוף אבק דרך
מילותיה מהדהדות עברית במבטא רוסי כבד
מלא הבעה, כמו מצבה אחרונה של מה שהיה
לפני שהתיאטרון המיר קור מוסקבאי בערפל לונדוני.
נינה של הקברטים כבר למדה שאין
חור בגרביון הרשת שיסתיר באמת
את הירך הקרה והרוחפת רזון
אותה היא מגישה לקניבלי הלילה הזה
ותמיד היא שרה בקול שכולו נשמה
מין אלה פיצג'רלד של מתחם הבורסה
סה לה וי, סה לה וי.
תודה לרותם, על שהניעה אותי לכתוב על קברטים |
