|
את החיוך שלה אני אזכור
כנראה לתמיד אבל שמה
נשאר עלום
אני הייתי קורא לה מיידלע ככה
חזק שכולם היו שומעים
והיא היתה צוחקת ואומרת
כולכם נערים חרמנים
אז היא בטח צדקה
ואחרי ששכבנו לחשה
לא כל אחד נכנס אלי למיטה
ואני הייתי נושך באוזנה ואומר
מיידלע את בכלל מלצרית מעולם אחר
ואני דווקא כן מעדיף גולדסטאר |
|
|
התחלתי בתור
שחקן בסרטים
כחולים. עברתי
לבימוי, אבל זה
היה מאד מעייף.
האודישנים היו
סיוט. הייתי חי
על ביצים לא
שלוקות.
אחר כך הציעו לי
משרה במשרד.
השאר הסטוריה.
הקופירייטר של
אלוהים בראיון
אישי ומרגש
למגזין במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.