עומד בחוץ בגשם,
בעוד שטיפות קלות נופלות לי על הפנים,
מתרסקות על שערי ונוזלות לאורך פניי...
באותו רגע, נראה כאילו השמיים בוכים בשבילי,
חוסכים ממני כל מאמץ.
בעוד שהטיפות המלוחות ממשיכות לזרום,
הרוח מתחזקת וכל משב רוח קל שורק את שמה באוזני.
השלוליות על המדרכה גדלות עם כל טיפה שמצליפה בשכבת המים הרכה
שלהן. שלוליות אלו, הן כמו הכאב החבוי עמוק בתוך לב האדם אשר
גדל עם כל טיפת בכי או עצב.
השלולית שלי, כבר הפכה לנהר, לנהר גועש עם זרם שמתחזק כל שניה,
זרם שרק בעוצמתו יכול לרסק את כל תקוותיי...
נהר זה, מסתיים במפל גבוה, אשר סופו איננו קבוע מראש והנפילה
בו ארוכה ביותר.
אינני יכול לדעת על מה אנחת...
על צוקים חדים אשר ינפצו את נפשי וחלומותיי, או לתוך אגם שמימי
ורגוע אשר דרכו אוכל לעלות בחזרה לשטח ולהתחיל את דרך החיים
מחדש. ובינתיים, נופל אני, לאט לאט ומקווה שאשרוד את
הנפילה...
ואני עומד בחוץ בגשם...
בעוד שטיפות של עצב נוזלות לי מהפנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.