New Stage - Go To Main Page

עצמי עצמי
/
מורי ודרכי

אבוד תעיתי במורדות חיי
בגיאיות צללי דמיוני
בהעלם אור השמש הנכבית אט אט
ללא ירח ללא כוכב
בשמי פלדה שלי

וכשפגשתי אז ספריו
האירו לי המילים שביל אור מאינסוף לאינסוף
מפחיד
לא העזתי לדמיין כמותו
לא העזתי להאמין באלהים נצח ואינסוף
והנה הם בכל זאת קיימים, ותמיד היו
ולנצח... -

... העירו בי כיסופיי מחלומם העמוק מני קדם,
ואני בסה"כ שבלול שהציץ מתוך האדמה.

והוא ראה בי יסוד טוהר גנוז
שתמיד היה בי,
כשהתחלתי להאמין ומעט מאוד ידעתי
הוא נתן בידי פנס מאורו החי
האמיתי, ובו אהבני אהבת אמת;
בלחיצת יד ומבט ברכני בהצטרפי אחריו למסע
משגיח על צעדיי מרחוק, מעביר לי מסריו
באין-אומר

ואחרי שנים לא מעטות
כשישבתי לי בבית-קפה מחכה לרעייתי
הרגשתי אור נשפך משמי תכלת אל הארץ
ממלא את החלל מבעד לאויר הנקי, הלא נראה
ובתוכי החל אור נובע
ממלא אותי רינה זכה
נמהל עמי באור המרחבים
הכל מואר
צלול

וידעתי
שזה לא חלום, ולא האמיתי עצמו
אלא חסד אור מאורו לחזק רוחי
באהבתו האינסופית

יהי שירי הודיה
לעד אודה אלוהי
ולך מורי



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/9/03 12:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצמי עצמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה