מתחת למנורת נחושת
חבוי למחצה, נמצא הספר.
דפיו חולפים אט אט,
ורוחם מעיפה גרגרי החול
שנושאים הריח.
ובבית סבי,
ארון ספרים היה,
ובארון הספרים
כילד, בליתי שעותי
וריח גרגרי החול
מתוק כטחב, בינות הספרים,
הגיע לאפי שוב.
ונוכחתי לדעת,
שריחם לא ישוב עוד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה האקדמיה
ללשון עברית
קוראת לעצמה
אקדמיה?
זה לא קצת
סותר?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.