יש לי סבתא אחת בגן עדן ויש לי עוד סבתא בתל אביב. אני לא
מכירה את הסבתא התל אביבית, בגלל כל מיני ריבים משפחתיים, אז
יום אחד לקחתי אופניים ונסעתי עד לתל אביב כדי לפגוש אותה בפעם
הראשונה בחיי... הגעתי לכתובת שנתנה לי ע"י בן דוד רחוק,
ודפקתי על דלתה. פתחה לי אשה עגלגלה בנעלי בית אדומות ושמלה
שחורה ואלגנטית. "שלום" היא אמרה לי ואני, אני לא עניתי.
הסתכלתי עליה ורצתי במהירות במדרגות עליתי על אופני וברחתי משם
כל עוד רוחי בי. הדמעות זלגו מעיני כל הדרך חזרה הביתה.
יש לי סבתא אחת בגן עדן ויש לי עוד סבתא בתל אביב. אני לא
מכירה את הסבתא התל אביבית, בגלל כל מיני ריבים משפחתיים, אז
יום אחד לקחתי אופניים ונסעתי עד לתל אביב כדי לפגוש אותה בפעם
הראשונה בחיי... שעות על גבי שעות הסתובבתי בחום של אוגוסט בלב
תל אביב מחפשת את הבניין שתיאר לי קרוב משפחה רחוק ולא מצאתי.
אלפי נשים מבוגרות עברו לידי באותו יום ועצרתי כל אחת לשאול
לשמה. אף אחת לא הייתה הסבתא שחיפשתי. עליתי על אופני ונסעתי
הביתה כשדמעות בעיני על האשה שלא זכיתי עוד לפגוש.
יש לי סבתא אחת בגן עדן ויש לי עוד סבתא בתל אביב. אני לא
מכירה את הסבתא התל אביבית, בגלל כל מיני ריבים משפחתיים, אז
יום אחד לקחתי אופניים ונסעתי עד לתל אביב כדי לפגוש אותה בפעם
הראשונה בחיי... הגעתי עד לכתובתה המדוייקת שנתנה לי ע"י בן
דודי הרחוק, עליתי לקומה השלישית בבניין המגורים ועל הדלת נתלה
שלט המודיע על פטירתה.
יש לי סבתא אחת בגן עדן ויש לי עוד סבתא... או שאולי גם היא
כבר אינה. | 