מביט בשמיים, אל תוך הכחול האין סופי.
מצייר תמונות בראש, מקמצוץ עננים שבטווח עיני.
רואה ענן בצורת כבשה
וענן בצורת ביצה,
ענן בצורת תרנגול,
וענן בצורת ארמון.
אך מבין כל העננים ישנו ענן אחד בודד ללא צורה,
שמחכה שמישהו יראה בו מן סוג של חפץ או חיה.
אך לשווא חיכה, אם כי לא ידע,
שלכל ענן יש איזה ילד או ילדה,
שמבינים אותו, החל כבר מלידה.
ומרגישים אתו סימפטיה וטיפה של אהדה...