ייאשתי מהתיאטרון
המסכות הקרועות
השחוקות עד דק
מוטלות על הרצפה
ועל השולחן
כמה מהן,
חדשות יותר
מסודרות יפה
על מתלים נוצצים.
מול מראה עמומה
עומדת
מסירה את חזות הליצן
את האף הגדול,
המטופש
ואת האיפור
שכבר נמס.
ידי החופשייה
גוזרת את חוטי המריונטה
משחררת אותי לחופשי
ובצעד כושל
מתקדמת לעבר
הצגה חדשה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.