כל-כך מעט, אבל כל-כך הרבה,
ופתאום בן רגע הכל משתנה,
פתאום יש מישהו חדש, לא מוכר
ואז שיחה תמימה על העבר -
הפכה לקשר נהדר.
וכשכבר לא היה לו לקשר, מקום לטפס,
הוא פרץ אל גבולות האהבה והסתעף.
והנה אנו שנינו עומדים בתחילת הדרך,
ולכל פירצה קטנה מעניקים משמעות וערך,
ולפתע זה כ"כ פשוט לשכוח,
להתעלם ולהתנתק מהכל - ולא בכוח.
להתחבר לעולם אחר השייך לנו בלבד,
ולהיות קצת רחוקים מכל אחד ואחד.
הוא מכה בי שוב ושוב הגעגוע,
הלב מלא רגשות סערה, אבל רגוע,
האהבה מקיפה אותי מכל צדדי
והאושר כמובן חזר אל חיי.
ובעוד אתה לי את הדרך אליך מורה,
כאילו ליבי אליך קורא,
עדיין איני מאמינה שזה קורה,
שהזמן מול הרגש-
כל-כך מעט, אבל כל-כך הרבה... |