יֵשׁ לִי רוֹמָן מְשֻׁגָּע עִם יָמָנִית קְטַנָּה
מְצַחְקֶקֶת בְּלִי הֶרֶף מִן הַפִּנָּה
וְעוֹד קוֹרְאִים לָהּ וַרְדָּה גּוּטְמַן
אָבִיהָ רַב שֶׁמִּן הַסְּתָם אָמוּן עַל בֵּית מִדְרָשׁ
הִיא אֶת דַּעַת תַּלְמִידָיו טָרְפָה
בְּרֹב חָכְמָה, בֵּינָהּ, וְדַעַת
וְקוֹרְאִים לָהּ וַרְדָּה גּוּטְמַן. יֵה יֵה
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ וְהִיא אוֹהֶבֶת אֶת כֻּלָּם
וְכָךְ סוֹבֵב לוֹ מַעְגָּל
אֲנִי וּוַרְדָּה גּוּטְמַן
מֵעוֹלָם לֹא הִתְרָאֵינוּ וְאֵלּוּ כְּלָל אֵינָם
שְׁמוֹתֵינוּ
אֲבָל יֵשׁ לָנוּ רוֹמָן
תְּזָזִיתִי וּמְתֻקְשָׁר
לִי וּלְוַרְדָּה גּוּטְמַן
חֲרִיפָה וּש-ְכַלְתָּנִית
בּוֹר סוּד מְמֻלָּח
זוֹהִי וַרְדָּה גּוּטְמַן
כָּל טִפָּה שֶׁנִּצְבְּרָה בְּמוֹחָהּ הַמְּפֻלְפָּל
עוֹרֶכֶת בֹּקֶר בְּתַבְשִׁיל
שֶׁפִית וַרְדָּה גּוּטְמַן
וַאֲנִי מִמָּה - נַפְשִׁי אֵיךְ אֶפְשָׁר
לְהִתְקַיֵּם עִם מִין שֵׁם כָּזֶה
כְּמוֹ וַרְדָּה גּוּטְמַן
בֵּין אַלְפֵי הַטְּעָמִים
מְווּזְוֶזֶת, יָמָנִית, וּבְנוֹסָף גַּם צַחְקָנִית
כֵּן, זוֹ וַרְדָּה גּוּטְמַן
יֵה יֵה
22/09/2003
בלה יקירתי,
לא סתם כתבתי הפעם בסגנון קליל. האינטרנט כמו הרכבת הקלה,
הוא כלי כבד לתקשורת בין לבבות. לא חשוב אם את בת תשעים או
בת שש עשרה, לא חשוב אם את שחורה או לבנה, מכוערת או יפה -
כל אלה שוליים מול היופי המתוק שיוצא מן המקלדת שלך ועושה את
הקליק בין אנשים שלא מכירים ולא יודעים איך נראה זולתם. אני
יכול לקרוא לך ורד גוטמן או רחל כהן - זה לא חשוב. גם אני
לא מכיר אותך אבל אוהב את מה שאת עושה בכל לבי. שנה טובה גם
לך.
שבר
23/9/2003
|
