כשנגעת בי לראשונה,
אצבעותיך באצבעותיי, לוחצות אותן, משתלבות בהן,
שואבות את האותיות שעוד לא נאספו למילים
היו ידיך רכות כמו משי על בשרי.
כשנגעת בי לראשונה.

כשנגעת בי לראשונה
זרועותיך כרוכות סביבי, חובקות את גופי
חיבוק זקוק, חיבוק מבקש
חיבוק מעניק, שממאן להסתיים
לקחת עמך את כל המילים שלא נאמרות -
שלא יכולות להיאמר.

כמו גלים היו המפגשים שלנו -
באים והולכים, מתנפצים על חומות הבדידות והתשוקה.
בכל פעם שהיו מבטינו נוגעים,
היו השפתיים חשות את העינוי שבצמא
את הסבל שבהשתקקות
ואת השכרון שברוויה.

בכל פעם שהיית הולך
היית משאיר באויר את ריחותיך
הייתי כמהה לביקור הבא,
כמהה אליך.

בפעם האחרונה שהלכו ידיך על גוי
שפתיך על בטני
ידעתי שזה הסוף.
והפעם האחרונה הזאת
עוד נושמת בשערי
עוד מריחה מגופי
עוד שורפת בנשמתי.