אופליה קוביין / בנים |
שלום בנים!
אני מסתכלת עליכם
מסתכלים עלי
מתחילים בפנים
(אני משהו מיוחד?)
עוברים למחשוף,
נודדים לירך
ושוכחים
על מה הייתה השיחה
מוכיחים
שמוצא האדם מן הקוף.
לפעמים אתם מאוננים
גומרים לי בפנים
(כשאתם במקלחת, לבד)
בלי שאני אדע
איך
זה גורם לי להרגיש טוב
ושהיופי הוא ברכה
אך
למרות שאתם לי נותנים
זרזיפים של שמחה
את האמת עליי לחשוף-
תמיד תמיד,
בלי יוצא מן הכלל,
בחוסר אונים-
אני
מתאכזבת
בסוף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|