אני רוצה ללכת מכאן! נמאס לי כבר!!!
פשוט לברוח מכל הרעש הזה, מכל האנשים הנורמאליים האלה,
יותר מדיי נורמאליים שבא לי להקיא!
לעוף מפה כבר ולהיות לבד ולחזור רק כשיתחשק לי, בלי לחץ,
בלי מחויבות, בלי לחץ כבר אמרתי?
כולם פה כל כך מרגיזים, בא לי לצרוח, לתת למישהו להיות השק
איגרוף שלי עם הרבה מכות והרבה דם בדרך...
אבל זה לא מה שיעזור לי. זה אולי יכהה את התסכול לזמן קצר, אבל
הדבר היחיד שכן יעזור לי הוא כמו שכבר ניחשתם... לברוח מכאן
ומהר!
גם אתם מרגישים ככה? תצטרפו למועדון... "מועדון התסכולים".
זה מן מקום כזה שיושבים בו חבורה של אנשים מתוסכלים, כל אחד
מציג את עצמו בתורו ואומר מה התסכול שלו וכולם מסביב תומכים בו
ומנסים לעזור לו.
הקמתי את מועדון התסכולים בשביל אנשים מתוסכלים כמוני לפני
הרבה זמן והיום זה כבר מועדון ממש מפורסם ואפילו מצליח ביותר!
תמיד כשאני מתוסכלת אני הולכת למועדון התסכולים הפרטי שלי
וכשאני יוצאת אני מרגישה הרבה יותר טוב והתסכול עובר. למרות
שאחרי זמן קצר דופק בי כמו פטיש תסכול אחר...
זה ממש מתסכל לשמוע את התסכולים של כולם כל הזמן אבל לא אכפת
לי, זה המקום שאני בורחת אליו כשלחוץ פה.
טוב תראו, אני ממש מתוסכלת עכשיו מלדבר על כל התסכולים אז אני
פשוט אעצום את העיניים ואכנס למועדון התסכולים שלי.
ואל תשכחו לבקר, יש מספיק מקום לתסכולים של כולם...!