מישהו עשה לי ניקיון שם בראש ובבית החזה.
פינה את הכבסים - צלילים לצד מילים -
שתלו סדורים על מיתרי רגש.
טאטא את המחשבות, זרק את כל הזבל
שטף את העצבות
והותיר חללי ענק מרופדים בריק ודממה -
אפילו הד תובנה בם לא נשמע,
גם לא תקתוק של זמן שמזמן יצא לשוטט אי שם.
העייפות קיבעה מבטה בשלט "חדרי ניתוח".
דבר לא זע עד שצלצול טלפון פילח את התודעה
וקולי ענה: לא הוא עוד לא יצא...

YP
15/9/2003


מכתם שהבאתי כאן, כי אין מקום אחר...