[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אברהם גרינברג
/
אחרי מות

הזמן לא השקיט סערת אובדנך בליטוף, ולא
פייס את געש כמיהתי בלחישות רכות. את חספוס קיומי אחרייך
הוא רוקע כנפח מיוזע עם קורנס וכבשן, ואת שירת זכרך
הוא מחריש בזעקת היומיום.

כעת אני חלק ומבריק מתמיד, רוגע לתפארת אתהלך בין
הבריות, אך נשמתי חדה בקצוות, והגעגועים שקעו והם
איתי בכל אשר אלך, געגועי
תהום.

אדם הוא בית קברות לגעגועים אשר איננו
מסודר שורות שורות. במשך השנים אדם
מערה אל תוכו געגוע אחר געגוע, והם אחד  
על השני ככדורי גלידה צבעוניים, נמסים מלמטה.

אדם הוא בית קברות לגעגועים, ולפעמים יבקש לחזור
ולבקר בו את אהוביו. וכמו ימי זיכרון עלי אדמות
לעיתים בבואו לחפש אחד ייזכר באחר, אולי ברבים
ומעת לעת בחפשם יתעה בדרכו הלום קורי שכחה.

אני המשכתי בחיי כמטפס הרים שלא מסתכל למטה
גופו דרוך, שריריו מתוחים
והוא מרוכז כולו.
ומדי פעם קורה שחיי מרפים ממני, בעיקר בשנתי
ואולי בגלל זה לפעמים נופל אדם בחלומו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה דעתכם על זה
בתור משפט פתיחה
להתחיל עם
מישהי? : "אבדה
לי מזוודה של
מיליון, מוזר
היא הייתה פה
באחת הלימוזינות
שלי"


חצי תימני על
בינו ובינה ועל
גלגלים


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/9/03 13:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אברהם גרינברג

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה