כשאלוהים חושב עליי אני תמיד שואלת למה,
כשהוא לא חושב גם אז תוהה.
ובין לבין מהרהרת אם הוא בכלל חושב או לא חושב.
ובכלל אני לא יודעת אם יש אלוהים.
אולי פשוט רוצה אותו, כמו מן חבל שמחזיק אותי שלא אתרסק
למטה כשקצת קשה ויש מכשולים,
אולי פשוט הייתי צריכה מישהו לידי.
הוא עוזר לי אלוהים, אם הוא קיים או לא.
הוא עוזר לי כי הוא קיים במחשבותיי,
קיים בתוכי - הוא חלק מעצמי.
זה לא משנה אם הוא אמיתי או לא.
משנה רק מה הוא בשבילי.
ובשבילי... הוא החבר הכי טוב.

אז תודה לך.