ארבל הכרמלי / ובקצה החשכה |
ובין-ערביים מזדחל ללילותייך,
הינשוף אלייך מביט ומגרגר,
הזאב נוהם כמאהב אובד,
צללים רוקדים ומשנים צורות-
אל תפחדי ממה שעינייך רואות!
אפילו החשיכה יכולה להיות ידידה
השולחת אצבעותיה לעורך ואת חשה בצינה
כאילו אהוב נוגע בך-
נוטל ידך בידיו,
מטייל עמך לאור הלבנה
וכשרוחו עלייך שורה
את כאילו בכוכבים מתכסה,
ואת כבר לא יראה
לאחר גילוי היופי שבחשכה.
2/08/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|