פרח שחור מונח על המיטה,
שחור ורטוב מדמעות,
דמעות של ילדה קטנה שבכתה,
וממשיכה, וממשיכה לבכות...

צלילים עדינים של שירים ישנים מתנגנים באוויר
אווירה שונה-
חדר אפל וקריר
שוכבת לבד בין צלילים ודמעות ומנסה לברוח
לשכוח
לשכוח
את כל מה שעברה ואת כל מעשיו
לילות לבד של בכי
כמה שזה כאב

הפרח נבל ונשאר שחור
החדר נסגר, אפלולי ואפור
ילדה נסגרה בפנים נשארה
נקטעה,
נעלמה
דמעות עדינות וצלולות בראי
נופלות ומתנגשות ללא צליל

יום שקט זה, עבר במזל
הילדה נשארה בחיים,
חבל.

הו... זה ישן.